קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה ח׳:ה׳:ד׳

5 אין משמע אלא כרם. לאפוקי שאר אילנות:

6 ודכוותה אין משמע אלא נטע. סתמא דש"ס קאמר דלראב"י נטע נמי דוקא לאפוקי הבריך והרכיב דלא:

7 ה"ג תני ולא חיללו וכו'. דהמ"ל ולא חילל וכתיב ולא חיללו משמע מיעוטא לזה ולא לאחר:

8 למבריך. שכופף הזמורה או היחור בארץ:

9 ולמרכיב. שנוקב האילן ונוטל מן הרך שבענפי האילן ותוחב לתוכו ועושה ענף בתוך הנקב ונושא פירות ממין אותו האילן שנוטל ממנו:

10 דראב"י היא. דסובר פרט למבריך ומרכיב ומתניתין דתנן אחד המבריך וכו' אתיא כרבנן:

11 ד"ה היא. הא דתניא פרט למבריך ומרכיב אתיא ככ"ע ואיירי במרכיב בעבירה דהיינו מין בשאינו מינו דה"ל כלאים ומתניתין במרכיב בהיתר:

12 ופריך מה אנן קיימין. במאי איירי מתניתין:

13 אם בשהרכיב אילן ע"ג אילן מאכל. שהן שני מינים א"כ עבירה איכא בהרכבה זו וקאמרת דאינו חוזר:

14 מין במינו. דה"ל כמין במינו דמותר:

15 נוטע כבתחלה הן. אין זה הרכבה שהרי מתחלה לא היה נושא שום פירות ועכשיו כנטיעה היא ופשיטא דחוזר:

16 אלא. הכא במאי עסקינן בשהרכיב תאנה שחורה ע"ג תאנה לבנה דמין במינו הוא ומותר דאע"פ שאינן שוין במראיהן מין אחד הן ומותרין להרכיב זה עם זה: